love-death-and-robots-title

לשאוב השראה מסרטים

התחלתי לראות סדרה חדשה בנטפליקס: אהבה, מוות ורובוטים. סדרת אנימציה די מטורפת. בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב.

הבסיס של יצירת אימפרוב הוא אותו בסיס של יצירת או כתיבת סדרה. מכוונים לאותה עלילה. מתחילים באקספוזיציה, מציגים מצב קיים. אז משהו קורה ששובר את השגרה. בפרק אחד שם היה שהתאגרפות היצורים הרובוטיים הייתה אמורה להיות מכורה, כלומר הבחור העשיר שנפגשו איתו המתאגרפת והצוות שלה ניסה לקנות מהם הפסד ללא הצלחה. בסצנה עם החקלאים שתוקפים אותם יצורים מדובר היה בכמות אדירה של יצורים. בסיפור על הבריחה הבחורה במלון חזתה רצח. כל פעם היה אירוע שהוביל להשתלשלות.ֿ

תמיד צריך לזכור את הדמיון הזה בין מה שרואים בקולנוע ובסדרות למה שעושים באימפרוב.

אתמול כתבתי על להיות נוכח. לא לחשוב על העתיד. זה לא אומר שבאימפרוב לא חושבים ופשוט זורמים עם הסצנה.

ארבעה תרגילים שחשבתי עליהם לתרגול הדבר הזה:

תרגיל אחד לקחתי מספר שקראתי ובו צריך לקבל הצעה, ואז לחכות דקה לפני שמתחילים את הסצנה. בינתיים עושים פעולה כלשהי.

תרגיל שני מדברים כל פעם רק 4 מלים.

תרגיל שלישי מתחילים בסצנה ועוצרים אותה אחרי דקה ושואלים על מה היא הייתה, ומה היו היחסים בין הדמויות.

תרגיל רביעי הוא יותר חימום. מעצימים תנועות ומוסיפים להם קולות.

Share this post

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email